אישה לאחר תקופת הריון ולידה עוברת תהליכים פסיכולוגים, הורמונליים ופיזיים. המסלולים המולדים הטבועים במוח האישה מגיבים על אותות בסיסיים – התפתחות העובר ברחם, הולדת התינוק, היניקה, המגע, הריח והקרבה לתינוק, והם נועדו לתמוך בקשר עם התינוק שנולד.
אך החיים המודרנים הופכים את ההורות למורכבת ומאתגרת יותר. רק בשנים האחרונות פנו אנשי מקצוע והחברה כולה לעסוק בחוויה הפנימית של האם – התמודדות עם גלי חרדה לא מוכרים, עם תשוקה לא מוכרת ועם אי ודאויות, תחושות הנלוות בכל יום לתינוק חדש. אמהות לא יודעות עד כמה החוויה הזו משותפת לכולן, עד כמה היא אוניברסאלית.
נוסיף לכך שבחברה המודרנית , שבה תפקידן של נשים אינו מסתיים בהבאת ילדים לעולם, והן גם עובדות מחוץ למשק ביתן כדי לתמוך כלכלית, השינויים הללו במוח יוצרים את הקונפליקט העמוק ביותר בחייה של אם.
